הנושא הרגיש של פיצויי פיטורין עולה לדיון כבר בשלבים המוקדמים של תהליך גיוס עובדים. בהמשך, מעסיקים ועובדים פוגשים בו לפני פיטורין או בתהליכי התייעלות. עם זאת, רבים לא מכירים לעומק את התייחסות החוק לעניין ואת הזכאות לפיצויים כשהפסקת העבודה אינה תלויה בעובד.

מי זכאי לקבלת פיצויים?

לפי החוק בישראל, עובד שפוטר מעבודתו, התפטר או שמעסיקו נפטר – עשוי להיות זכאי לפיצויים. את הפיצויים יכול העובד לקבל עם סיום עבודתו ולפי מפתח קבוע. כמו כן, מעסיקים מחויבים מאז 2008 להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורין לתוך הביטוח הפנסיוני של העובדים. במידה והעובדים מסכימים, המעסיקים גם יכולים לבחור האם להפריש מדי חודש את מלוא הפיצויים לקופת גמל מיוחדת – אך במקרים אלו העובדים לא יהיו זכאים לתשלום פיצויים נוסף בעת הפיטורין.

כיצד קובעים את גובה הפיצויים?

סכום הפיצוי לעובד מוגדר בהתאם לתקופה שבה עבד אצל המעסיק, החל משנה אחת ברציפות במקום עבודה אחד. בפועל, הסכום נקבע לפי המשכורת האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו.

מה קורה אם המעסיק מפטר את העובד לפני תום השנה הראשונה?

החוק מגן על עובדים שמעסיקיהם מפטרים אותם טרם תום השנה הראשונה לעבודה ובמידה וזה נעשה בתום לב. במידה והעובד מוכיח שהפיטורין התבצעו על ידי המעסיק במטרה לאפשר לו להתחמק מתשלום פיצויים, בית המשפט יכול לפסוק פיצויים למפוטר גם אם עוד לא חלפה שנה ממועד תחילת עבודתו. לחילופין, החוק מגן על המעסיק במצבים שבהם העובד מתנהג באופן שאינו מאפשר את המשך העסקתו.

מה קורה כאשר העובד מתפטר מיוזמתו?

באופן כללי, עובד שמתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורין – למעט במקרים מסוימים ובהם הגעה לגיל פרישה, מצב בריאותי לקוי, אחרי לידה או קבלת ילד לאימוץ, הרעה בתנאי העבודה, מעבר למקום מגורים מרוחק ועוד.

וכדאי לזכור – לפיצויי פיטורין ישנם גם תקנות מיסוי

לבסוף, כדאי לעובדים להכיר את התייחסות החוק לעניין של מיסוי פיצויי פיטורין. החוק מפרט את האופן שבו נגבים המיסים בגין הפיצויים והוא קובע כיצד יש להתייחס אליהם בכל הנוגע לפטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.