על מי חל החוק?

בשנת 2009 נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר, "חוק דיווח נוכחות". החוק מפרט בין היתר את חובתו של מעסיק להנפקת תלוש שכר המפרט את שעות העבודה, המנוחה, שעות נוספות והיעדרויות של עובדיו. החוק נוגע לכלל העובדים, מהעוסקים בעבודות שמקורן במיקור חוץ וסוכני מכירות בשטח ועד משרות הנהלה בכירות ואף משרות אמון ועובדים המקבלים שכר גלובלי. כל עובד, בכיר כזוטר מקבל תלוש שכר ובו הפירוט המלא.

חובת ההוכחה על המעסיק

החוק מאפשר פיצוי עובדים גם ללא הוכחת נזק במקרים של אי מתן תלוש שכר או על רישום לקוי או חסר של שעות העבודה. עבירה על חוק זה חושפת את המעסיק לתביעות במישור הפלילי והאזרחי וחובת ההוכחה מוטלת אליו. עבור כל חודש יינתן סכום קבוע ועליו יתווספו תשלומים נלווים לתלוש השכר.

מקומות עבודה רבים מחזיקים באמצעי רישום כלשהו (ידני או דיגיטלי) של שעות העבודה, ולרוב משתמשים בשעון נוכחות. אך יש לבדוק האם אמצעי הרישום משרת את העסק, מעניק בקרה נכונה על העובדים, והאם הרישום מבטיח הגנה מפני החוק.

שימוש במערכת נוכחות עוזר לנהל את העסק באופן יעיל יותר, מדויק יותר ובטוח יותר. בחירה באמצעים טכנולוגיים לרישום מאפשרת לעובדים לדווח באופן מדויק וללא עיגול שעות ומבטיחה הגנה מפני החוק. כיום ניתן לנהל שעוני נוכחות גם מרחוק במקרה של עובדים רבים שנעדרים פיזית מהמשרד וזאת על ידי שימוש באפליקציות או בטכנולוגיית ענן להחתמת כניסה ויציאה של עובד מהעבודה.

במציאות בה מתנהל שוק העבודה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 24, ביצוע של רישום ידני פותח פתח לטעויות אנוש ומעצים את הסיכון של המעסיק מפני אי עמידה בחוק. למעשה, גם מערכות ניהול נוכחות מהדורות הקודמים יתקשו לתת מענה מלא בסטנדרט של 'אפס טעויות'. בעיקר בעידן בו כל טעות כזו יכולה לסכן את המעסיק ולהפוך לעילה לתביעה או לקנס, עסקים חייבים להכיר באופציות העומדות לרשותם, ולהיערך בהתאם.